מחלת העגבת אינה שכיחה כמו מחלות מין אחרות אבל היא בהחלט קיימת . מדי שנה, כ-200 בני אדם בישראל נדבקים בעגבת. מרבית החולים הם גברים, כאשר הומוסקסואלים נמצאים בסיכון גבוה. הסיכוי להידבק מאדם הנגוע במחלה הוא כ-50%.
מקור המחלה בחיידק Treponema pallidum, המועבר במגע מיני. בניגוד למחלות מין אחרות כגון איידס או הרפס, קשה מאוד לאבחן הדבקות בעגבת. הסיבות לכך נעוצות בעובדה שהסימפטומים הראשוניים של המחלה דומים מאוד לסימפטומים של מחלות מין אחרות והשלבים ההתחלתיים עשויים לעבור בלי שהחולה ישים לב כלל.
לעגבת שלושה שלבים. בשלב הראשון מתפתח פצע במקום בו חדרו החיידקים לגוף, בדרך כלל באיבר המין. הפצע אינו כואב כלל אך מדבק מאוד. התפתחות הפצע אורכת עד שלושה חודשים, ונתון זה מקשה לפעמים על החולה לדעת ממי נדבק. כעבור שבועות אחדים הפצע נעלם. בשלב השני של המחלה מתפתחת פריחה המכסה את כל הגוף ולפעמים מתווספים אליה נפיחויות בבלוטות הלימפה, סביב פי הטבעת ובבית השחי. הפריחה והנפיחויות נעלמים ואז מגיע השלב השלישי והאחרון, במהלכו לא יבחין החולה בסימפטומים של המחלה, על אף שזו ממשיכה לקנן בגופו.
אדם שחושד כי לקה בעגבת חייב לפנות מיד לרופא משפחה או עור ולהימנע מכל מגע מיני. המחלה מאובחנת על ידי מספר בדיקות דם.
הבדיקה הראשונה נקראת VDRL והיא בודקת נוכחות של נוגדנים. בדיקה זו היא אינה ספציפית לעגבת, והיא מבוצעת גם כשיש חשד להרפס, זאבת או מחלת מין אחרת. אם התוצאה חיובית תבוצע בדיקת TPHA הספציפית למחלת העגבת. בנוסף לבדיקות, ניתן לקחת דגימות מאזורים נגועים לצורך בדיקה תחת מיקרוסקופ וביצוע תרביות.
הטיפול במחלה יהיה באמצעות שלוש זריקות פניצילין או תכשירים אנטיביוטיים אחרים. טיפול זה מומלץ גם לכל מי שבאו במגע מיני עם החולה. כמובן שהדרך הטובה ביותר למניעה היא שימוש בקונדומים במהלך מגע מיני.
